סעדון אלמג'נון سعدون المجنون

מחיר רגיל: 95 ₪ - 50 ₪ סטודנט/ גמלאי: 80 ₪ תושבי יפו: 50 ₪
קומדיה מצרית משעשעת על צעיר המתאשפז בעת מלחמת ששת הימים ב-1967, ומשתחרר לאחר כ-25 שנה. העולם שהוא נתקל בו לאחר שובו לביתו, שונה מאוד מהעולם שאותו עזב, והוא מעדיף להמשיך ולחיות בעבר, כשהוא גורר איתו את בני משפחתו. המחזה מעמת את מצרַיִם של שנות ה-60 עם מצרַיִם של שנות ה-90, ומהווה הזדמנות לקהל הישראלי להשקיף מנקודות מבט מצריות על אירועים משותפים בהיסטוריה של שני העמים.
ההצגה בערבית עם כתוביות בעברית
מחזה: לנין אלרמלי
תרגום: גבריאל רוזנבאום ואברהם חכים
עיבוד ובימוי: יגאל עזרתי
עריכת מוזיקה: עלא אבו עמרה
עיצוב חלל ותלבושות: זוהר אלמליח ונופר דרזנר
עיצוב תאורה: חני ורדי, רועי דביר
ע. במאי: סוג'וד כבהא
צילום: עדן ראבוס
דמויות ושחקנים: (לפי סדר הופעתם)
האם:                                               חאולה חאג'-דיבסי
הגרס, בנה:                                        קרלוס  גרזוזי
זינהום, איש בעל עמדה:                           ר'סאן אשקר
וופאא, אישתו, חברתו לשעבר של סעדון:         ראודה סלימן
ג'יהאד, בנם של זינהום וופאא:                     דיאא מוגרבי
סעדון, בנה של האם ואחיו של הגרס:              ג'ורג' אסקנדר
משכיל בבית קפה, ד"ר קאסם:                     קרלוס גרזוזי
בהגת, קצין חוקר:                                    דיאא מוגרבי
 
"...יופי חזותי מקורי ומצוין של הבמה, השחקנים עושים את המחזה, לחגיגה של תיאטרון. הזדמנות להכיר קצת באיחור את השכנה דרומית מבעד לעיני המחזאי החשוב ביותר שלה."  צבי גורן, הבמה
המוזיקה
המוזיקה להצגה עוצבה מתוך השירים של שנות ה- 60 במצרים וע"פ הצרכים הדרמטיים. קטעי חלום והזיה בשילוב מעברים מוזיקליים המודעים לעובדה שאנחנו בתיאטרון. נקודת המבט של סעדון כללה מוטיבים פטריוטים לצד מוטיבים רומנטיים.  הקטעים שנבחרו הולחנו ע"י המוזיקאים המצריים הנודעים מוחמד עבדל אל וואהב וכמאל אל טאוויל. עלא אבו-עמרה

סעדון אלמג'נון קישור לטריילר
צילם וערך:  גיל לופו

ההיסטוריה המצרית בעולם המחזה:

1952 – "מהפכת הקצינים החופשיים" ("מהפכת יולי" בפי המצרים)–  מרד והפיכv צבאית שמטרתה להפיל את המשטר ולסלק את ההשפעה הבריטית ממצרים
1954 – גמאל עבד אלנאצר מתמנה לנשיא מצרים ומוביל מספר מהלכים: לאומנות ערבית סוציאליסטית והקמת "הרפובליקה הערבית המאוחדת" שאיחדה בתחילה את סוריה ומצרים
1967 - מלחמת ששת הימים. מצרים סופגת תבוסה מידי ישראל
1970 – גמאל עבד אלנאצר מת, וסגנו אנואר סאדאת מתמנה לנשיא מצרים
1973 – מלחמת אוקטובר ("מלחמת יום כיפור") - מצרים יוזמת עם סוריה את    
           התקפת הפתע על ישראל ומחזירה לעצמה את כבודה
1978 – סאדאת חותם על הסכם שלום עם ישראל
1981 – סאדאת נרצח וחסני מובארכ מתמנה לנשיא מצרים
2011 – מהפכה במצרים והדחת מובארכ והשאר ידוע                                                                                                          
דבר המחזאי:  אישור והתחייבות
מאז שהגעתי לגיל שבע עשרה לפחות, נהגתי לעקוב אחרי העיתונים והשבועונים של תקופת שנות השישים, ולקרוא ולעקוב אחרי נאומי המנהיג גמאל עבד אלנאצר. בבית הספר למדתי כמה מנאומים אלה, ניקדתי אותם על פי כללי הדקדוק הערבי, ציינתי את תכונותיהם הרטוריות, שיבצתי בחיבּורֵי בית הספר את ההישגים המפוארים של המהפכה, למדתי בעל פה חלקים של האמנה הלאומית, בערבית ובאנגלית. כמו כן קראתי וצפיתי ברוב המחזות של שנות השישים, למדתי בעל פה את כל שירי המהפכה ואהבתי - ואני עדיין - אוהב אותם. דִקלמתי אותם בבית הספר, ברחוב ובחדר האמבטיה, ושרתי אותם עם אהובתי כאשר טיילנו לנו לבדנו.
לא הייתי נאצריסט, אני מודה בכך, ולא האמנתי לכל הגל העצום הזה של דיבורים, קולות ותמונות. הדבר היחיד שהאמנתי בו הוא שאנחנו ננצח בקרָב שהחל ב-5 ביוני 1967. ב-9 ביוני הקשבתי לנאום ההתפטרות של נאצר אחרי התבוסה, ולפני שהנאום הסתיים, הייתי ברחוב כשאני מריע עִם ההמונים שדרשו את חזרתו. ואילו ההיסטוריה הייתה חוזרת, הייתי חוזר שוב.
אני כותב את ההקדמה הזאת כדי שאף אחד לא יבקש ממני לפנות שוב למסמכים ולספרות של המהפכה, או ינסה להפנות את תשומת ליבי לכמה פרטים מתוכם שאותם החמצתי. לצופה, יש כל הזכות לסווג את המחזה שלי כריאקציונרי או כמתקדם, או אפילו כקומי נחות, אבל מה שאני מבקש - ברצינות ובכֵנות - זה שלא יהיו כאלה שיסווגו את המחזה שלי כפוליטי. שכּן הנאצריזם, גם אם התייחס לדעה הפרטית כאל דבר מגונה, אל הפעילות הפוליטית הוא התייחס כאל פשע, ודרש מהעצורים הפוליטיים התחייבות ואישור שלא יעסקו בה.
ואני בן התקופה הזאת, והייתי נאמן לה ולמשטר, אבל לא היה לי או לאדם כלשהו מהדור שלי שבו נתקלתי, ללא יוצא מהכלל, כרטיס בוחר. ואם לא הלכתי אחרי המנהיג גמאל עבד אלנאצר והשיטה, הרֵי יש לסלוח לי על שאני לא הולך אחרי מישהו אחר.
ולמרות חלוף השנים, אני עדיין אוסר זאת על עצמי ומקפיד להישמר מכך.
ובכן, זהו מחזה. לא יותר, ולא פחות.
ושתנוח בשלום נשמתו של המנהיג על משכבה באשר היא.
לנין אלרמלי
 
לֶנִין אַלרַמְלִי ומחזהו "סַעְדון המשוגע"
לֶנִין אַלרַמְלִי נולד ב-1945 בקהיר, שבה הוא חי ועובד. אביו הסוציאליסט ואמו הקומוניסטית החליטו לקרוא לו בשם לֶנִין, שבמשך שנים גרם לו מבוכה רבה.
אַלרַמְלִי כותב ספרות מגיל צעיר. הוא סיים את המכון הגבוה לאמנויות הבמה בקהיר (1970), החל לכתוב מחזות ותוך זמן קצר הפך להיות מחזאי מצליח ומבוקש, ולמחזאי המצרי היחיד המתפרנס מכתיבה בלבד, בניגוד למחזאים וסופרים אחרים במצרים אשר צריכים לעבוד בעבודה נוספת למחייתם. רוב מחזותיו של לנין אלרמלי הם קומדיות חברתיות וסטיריות שלעתים קרובות תוקפות כשלים חברתיים וחולשות אנושיות. כתיבתו של אלרמלי גורמת לקהל לצחוק ולחשוב בעת ובעונה אחת, והפכה אותו למחזאי המצרי המצליח ביותר בימינו, הן בקרב הקהל והן בקרב קהל המבקרים שברוב המקרים מהללים ומשבחים אותו על מחזותיו שמצד אחד מענגים את הקהל ומצד שני מכילים מסרים חברתיים ואנושיים וחושפים ללא כחל ושרק את בעיות האדם המצרי והחברה המצרית המודרנית.
לנין אלרמלי כותב גם מחזות אבסורד ואוונגרד, סַטירות קצרות וטורים בעניינים שונים בעיתונות המצרית. בנוסף לכך, הוא כותב גם תסריטי קולנוע, וכמה מהתסריטים שכתב הפכו להיות הסרטים המצליחים ביותר בתולדות הקולנוע המצרי.                               
 פרופ' גבריאל מ' רוזנבאום

לנין אלרמלי: הקומדיה במזרח ואמנות הערמומיות
העלאת "סעדון המשוגע" (מחזה מצרי שנכתב ב-1992) היא ציון דרך של ממש ואות כבוד. אולי אף תחילתה של התעניינות מופלאה בתיאטרון הערבי. עד כה המחזה לא הוצג בארץ, רק הוקרא בתיאטרון הערבי עברי ביפו.
על ההתמודדות עם השפעת המערב בתיאטרון הערבי כתב המחזאי לנין אלרמלי מאמר,[1] המתמקד בטיפול ההומוריסטי שלו בנושאים כאובים, ובקשיים שהצנזורה הערימה בפניו. אלרמלי מסביר שהתיאטרון במצרים (במובן המערבי של המושג) החל באמצע המאה התשע-עשרה, בתקופה הקולוניאלית, עת תורגמו המחזות המערביים הראשונים לערבית. היו אלו קומדיות צרפתיות ובריטיות, כאשר בהמשך להקות תיאטרון מצרפת ומבריטניה פקדו את הערים המרכזיות של מצרים. אולם מאז שנות השבעים של המאה העשרים, מסביר אלרמלי, החיפוש אחר ביטוי אוטנטי בתיאטרון תופס יותר ויותר מקום ועיבוד מחזות מן המערב נדחק הצידה, בעוד מגבלות של חופש הביטוי מקשות על היוצרים. יחד עם זאת, ההשפעה האירופית ניכרת עד היום בהיברידיות התרבותית של התיאטרון המצרי: מבחינה צורנית המחזאות היא לרוב מערבית, אך מבחינת תכנים תרים הכותבים אחר ביטוי עצמי של התרבות המצרית. "סעדון המשוגע" מהווה דוגמא ומופת לכך: המחזה עטור אימרות כנף וביטויים שאינם ניתנים לתרגום, ובנוסף עמוס בשמותיהם של גיבורי תרבות מצריים ואזכורים של פולקלור המצרי. השפה הפרחונית בה נוקט אלרמלי מדגישה את היותו של המחזה מן המזרח, מקום בו מתענגים על אמרי שפר ותיאורים עשירים.
ובאשר להומור: אלרמלי מסביר שצריך לנקוט ערמומיות מסוימת בכתיבה לתיאטרון במצרים. זוהי אסטרטגיה דרמתית אך לא פחות מכך גם פוליטית: על מנת לעקוף את הצנזורה, וכדי לאפשר את עיכול הדברים הקשים, הוא בחר לטפל בהומור בנושא של התבוסה המצרית במלחמת ששת הימים. זה מקל על הקהל, על השלטונות, וכמובן, עליו, המחזאי, שיכול לבטא את דעתו. זוהי, כהגדרתו, "אמנות הערמומיות".
דר' שרית קופמן-שמחון , מכללת סמינר הקיבוצים
 
 
שירים מתוך ההצגה:
ההמנון המצרי הישן
 
ואללה זמאן יא סילאחי              באמת עבר זמן, הו נשקי
אישתאתילק פי קיפאחי            כמה ייחלתי לך במאבקי
אונטו וואול אנא סאחי              דבר ותגיד כי הנך מוכן
יא חרבי ואללה זמאן                 הו מלחמתי, ציפיתי לך מזמן
 
יא אהלן ביל מערק
 
יא אהלן ביל מערק                          ברוכים הבאים לכם קרבות
יא בכתי מין ישארק                         יתמזל מזלו של המשתתף בהם
בינרהה נסתיברק אונטלע מנסורין    באש הקרב נתברך וננצח
מליין אשעב תדוא אל קעב               מיליונים בעם יכו ברגליהם
תאול כלנה גאהזין כולנה                 ונאמר: כולנו מוכנים
כולנה גהאזין                                  כולנו מוכנים
יא אהלן ביל מערק                         ברוכים הבאים לכם קרבות
 
 
 
 
 
 
 

[1] El-Ramly, Lenin. "Comedy in the East and the Art of Cunning." The Performance of the Comic in Arabic Theatre. Ed. Mieke Kolk, 2005, pp. 166-180.

http://www.artsafrica.org/archive/ArchiveCodo/indexdocs.html

 

תאריך שעה מקום  
חזרה לעמוד מופעים >
הזמנת כרטיסים מהירה
הופעה
תאריך
הצטרפות לניוזלטר
עמוד בית אודות חדשות כרטיסים פרס שולמית אלוני הצגות ומופעים תמיכה צור קשר